תחנת המשטרה בשדרות

נבקר באתר ההנצחה שהוקם על חורבות תחנת המשטרה ונלמד על הקרב בין השוטרים האמיצים – שהיו בנחיתות מספרית – לבין מחבלי חמאס. נשמע את סיפורה של רס"ב מור שקורי, שנרצחה על גג התחנה מירי צלף של חמאס, ואת סיפור הישרדותן של האחיות הצעירות לבית סוויסה, לאחר שהוריהן נורו למוות על ידי המחבלים.

​

תצפית בקצה הצפוני של רצועת עזה

גבעת קובי: נקודת תצפית אסטרטגית הממוקמת על ראש גבעה ומציעה מבט פנורמי המשתרע מהים התיכון ועד אשקלון, מעבר ארז וצפון הרצועה (בית חאנון, בית להיא וג'באליה). הגבעה משמשת נקודת תצפית רבת-עוצמה להבנת הדינמיקה המורכבת באזור הגבול.

​

אתר ההנצחה של הרכבים השרופים

אתר הנצחה הכולל למעלה מ-800 כלי רכב שרופים, מנוקבי כדורים או מעוכים, אשר פונו מזירת הטבח במסיבת "נובה" ומ"כביש הדמים" (כביש 232). דרך שרידי כלי הרכב, אנו למדים על הנרצחים ועל החטופים. אחד מכלי הרכב מעיד על גבורתו של בן שמעוני ז"ל, שנמלט ממסיבת "נובה" כשהוא מסיע ארבעה אנשים נוספים למקום מבטחים. הוא חזר פעמיים כדי להציל אחרים, ונרצח במהלך ניסיון החילוץ השלישי.

​

**אתר ההנצחה "כתב ושם", כפר עזה**
אתר ההנצחה ניצב בכניסה לכפר עזה, אחד היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר. לפחות 64 תושבים נרצחו וכמה נלקחו בשבי, בעת שמחבלים חדרו לקיבוץ ושהו בו במשך שעות. האתר משמר את שמותיהם של מי שחיו ומתו כאן – בגופן הזהה לכתב ידם – ומעניק למבקרים צוהר עובדתי ומכבד אל האובדן שחוותה הקהילה ואל החוסן יוצא הדופן שלה.

​

**מצפה התצפיתניות בנחל עוז**
המצפה מנציח את התצפיתניות של צה"ל בנחל עוז, שמוצבן היה מהראשונים שהותקפו ב-7 באוקטובר. 12 חיילות מפלוגת האיסוף הקרבי נהרגו, והמתקפה חשפה כשלים מבצעיים חמורים. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד התצפיתניות, מידע מודיעיני קריטי בדבר חדירת מחבלי חמאס לא זכה להתייחסות ראויה, והמוצב נותר ללא הגנה מספקת – בדומה ליישובי עוטף עזה. העמידה במקום מעניקה למבקרים הבנה ברורה של התפקיד האסטרטגי שמילאו התצפיתניות ושל התוצאה הטרגית של אותו בוקר.

​

**אתר ההנצחה "נובה"**
נבקר באתר הזיכרון המקודש, המנציח את חייהם הצעירים – מלאי התקווה והמוזיקה – של משתתפי פסטיבל "נובה", אשר נרצחו באכזריות במתקפת הטרור הגדולה והנוראה ביותר בתולדות ישראל. האתר מנציח כל אחת מהנשמות שנגדעו ומספק סקירה על האירועים שהתרחשו באותו יום טרגי.

​

**מיגונית המוות ברעים**
מיגונית זו, שבה ביקשו 27 בני אדם למצוא מחסה, הפכה לזירה של גבורה וטרגדיה בלתי-נתפסות. כאן פעל בגבורה ענר שפירא ז"ל, שהדף בידיו שבעה רימוני יד ונרצח כאשר מחבלים ירו טיל RPG אל תוך המיגונית; וכאן שהו גם שגב קיז'נר ואיילת ארנין, אשר תיעדו את האירועים ואת רגעיהם האחרונים. 16 בני אדם נרצחו, ומכאן נחטפו הירש גולדברג-פולין (ז"ל), אלון אוהל, אליה כהן ואורי לוי.

​

כביש 232
כביש 232 הפך לאחד מצירי הטרגדיה המרכזיים ב-7 באוקטובר. לאורך כביש זה נקלעו למארב מאות אזרחים שנמלטו מפסטיבל "נובה" ומיישובי הסביבה; מאות נרצחו ועשרות נחטפו בעת שניסו להימלט צפונה. כיום, הנסיעה בכביש מעניקה הבנה חדה ובלתי-מסוננת של היקף המתקפה ושל המחיר האנושי הכבד שנגבה בטווח של קילומטרים ספורים בלבד.

​

"גן ה-20" במושב נתיב העשרה
מושב נתיב העשרה ממוקם בקצה הצפוני של גבול רצועת עזה. נלמד על האתגרים עמם מתמודד המושב מאז נסיגת צה"ל ב-2005, ונראה מקרוב את קרבתה של חומת ההפרדה המפרידה בין המושב לבין רצועת עזה. נבקר באתר ההנצחה הכולל 20 עצי זית שניטעו לזכר הנרצחים, הממוקם למרגלות התורן הגדול ביותר בישראל.

​

יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים
ביקורים בקיבוץ ניר עוז, קיבוץ כפר עזה או מושב נתיב העשרה (בליווי הדרכה מלאה) אפשריים לקבוצות גדולות בלבד; הביקורים דורשים תיאום מול הקהילה המקומית, וההדרכה והליווי מתבצעים אך ורק על ידי חברי הקהילה. נדרש תשלום או תרומה.

*סיור הסולידריות מיועד למשתתפים מגיל 16 ומעלה.